פרק ח'

שניצל דק, פריך ועסיסי.

עד שאני אשלים את פרויקט ה Maroniblute, מהפרק הקודם (כבר יש באמתחתי מחית ערמונים איכותית ביותר), אני יכולה לשתף בשניצל הוינאי, עד כמה שהעניין מפורסם וידוע, עד שראיתי את השניצל על הצלחת שלי, לא האמנתי, מקבלים שניצל ומתחת קצת צלחת (והצלחת צלחת בינונית – גדולה), השניצל בגודל של מפית גדולה מאוד. את המומחיות שלהם להערכתי קשה לשחזר, יחד עם כך מזה שנים שאני מכינה שניצל כפי שלמדתי מדודתו המופלאה של יגאל – ציפי, שגרה בליון, והתוצאות מדברות בעד עצמן.

כדי להגיע לשניצל דק – יש להקפיא את חזה העוף מעט, ואח"כ לפרוס אותו כשהסכין שוכבת ביחס לשניצל, פרוסות דקות, עם סכין ארוכה וחדה, זה מדהים כמה יחידות שניצל יוצאות מ"פרפר" אחד כאשר פורסים אותו ככה דק. אני מניחה שבבסיס זו הטכניקה שמשתמשים בה בוינה, ולא נראה לי שמישהו שם שמע על פטיש להכנת שניצלים.

לצורך העסיסיות יש להשרות את השניצל מספר שעות בביצה מתובלת בשום כתוש (לצורך קיצור דרך, אפשר להשתמש בשום גבישי – התוצאה טובה בהחלט), פפריקה מתוקה, פלפל שחור גרוס טרי, מעט מלח, וככפית דבש, לכמות של כחצי קילוגרם חזה עוף. (לגבי הכמויות של שאר המרכיבים, אני נאלצת הפעם להשתמש בשיטת הסבתא – ככה לפי העין, או כמה שהיד לוקחת, אם ילחצו עלי הייתי אומרת שלחצי קג. עוף כפית פפריקה, חצי כפית מלח, כפית שום כתוש/גבישי, שליש כפית פלפל שחור, נא לא לתפוס אותי בכמויות בעניין זה ,אבל זה סדר גודל העניינים).

כל שנשאר זה להוציא מהבלילה לעטוף (לחבק) משני צידיו בפירורי לחם איכותיים, ולטגן בשמן איכותי – קנולה, או חמניות. (המהדרין מתחילים הכל בקמח ורק אח"כ ביצה, ובסוף הפירורים, זה נראה לי כבר מוגזם, לכל תעלול יש גבול)

טיפ לשמירה על ניקיון - את פירורי הלחם להכניס לקופסא פלסטיק שטוחה שתכיל את השניצל וכך הפירורים לא מתפזרים על השיש.

טיפ לצמצם את כמות השומן – לספוג כל שניצל במגבות נייר

טיפ למידה הגונה של חסכנות – אין מצב לסיים את מלאכת עטיפת השניצל, ובה בעת לחסל את פירורי הלחם. מצד שני הפירורים כבר עברו מוצר המרכיב ביצה, לפיכך מה שניתן לעשות, זה את אותה הקופסא לסגור ולהקפיא עד לפעם הבאה או לחלופין להעביר את הפירורים לקופסא קטנה יותר לצורך חסכון במקום פריזר.

ילדים במטבח – תמר מתנדבת על בסיס קבוע לעטוף את חזה העוף בפירורים.

ניתן להקפיא ולחמם באובן טוסטר או תנור (להחזרת הפריכות), אבל אין כמו שניצל טרי שזה עתה יצא מהשמן.

אני עושה שמיניות באוויר לגידול הילדים, פליקלקים לאחורה, פורצת במחולות ועוד מיני שמחות, ובכל פעם זה מדהים אותי מחדש איך בסופו של דבר מה שמצליח להעלות את המניות שלי אצלם במאות אחוזים, כך בחצי שעה של בורסת חיי המשפחה, זה דווקא מנת שניצל פשוטה...
      

      בריאות, אושר ושפע,

להתראות בפרק הבא,

עידית.

פרק ז'
Maroniblute

          חזרתי . וינה. דצמבר. קר. קר מאוד. היה נהדר. הכול, אבל הכול מקושט לכבוד החג. היינו בבניין האופרה, בבית של מוצארט, מוזיאון לאופולד (ע"ש אביו של מוצרט), בו ראינו את יצירת "החיים והמוות" של גוסטב קלימט (האומן, שאחת מיצירותיו נמכרה תמורת 135,000,000 יורו, המכירה הגבוהה ביותר בתחום האומנות מאז ומעולם), עבודתו זו מאוד הזכירה לי את המשפט מהשיר של חווה אלברשטיין – "כולנו רקמה אנושית אחת חיה". מ ד ה י ם. לצפיה ביצירה - "החיים והמוות", גוסטב קלימט.
בתחום הקולינרי, חגגנו:

 שניצל וינאי (מחזה עוף כמובן)

שטרודל וינאי שכמותו לא אכלתי, וכמובן חזרתי עם המתכון המקורי של בית הקפה הקונדיטוריה המפורסם Landtmann – ייקח לי קצת זמן לפענח, כי זה בגרמנית....

וגולת הכותרת עוגת מוס ערמונים הנקראת Maroniblute. ערמונים בכל ורסיה חביבים עלי במיוחד: מבושלים במים, קלויים בתנור, ויותר מכל מארון גלאסה - ערמונים מסוכרים. העוגה הזו רובה ככולה ערמונים והיא מעדן של ממש. נראה לי שהצלחתי לפענח אותה, אני מבטיחה לנסות ולחזור עם מתכון, בינתיים רק ניתן לשוות בנפשנו, צלוחית ופל בדומה לזה של גלידה, מצופה שוקולד, ממולאת במוס ערמונים שנראה לי מורכב ממחית ערמונים, שמנת מוקצפת ולשונות חתול שבורים קטן קטן, מעל כל זה ערימות עדינות של מעיין ספגטי מחית ערמונים וליקר פירות יער, מעל זה שקדים פרוסים קלויים, ובקצה ... דובדבן !כשאגיע למינונים המדויקים של העוגה, אדווח.
הקור העז, פסי הרכבת המושלגים, והשפה הזאת לא אפשרו לי, שלא לחשוב על אחינו הגיבורים: זה ששרד, זה שמרד, וזה שאבד. אין לי ארץ אחרת. כמה נהדר לחזור הביתה.